הבשורה על פי בלי"ח

לוחית זיהוי מוסוות במכונית חתונה

לא בכל יום מזדמנת מכונית חתונתית לכפר שלי, למעשה לא בכלל עד לפני שבועיים. 

התרגשתי כשראיתי אותה מבעד לחלון, חונה סמוך לבֵּיתִי ומוזגת מתוכה איש צעיר בחליפה וארבעה חתיכים נוספים, בלי חנהל'ה אבל עם בגדי שבת זהים- החתן ושושביניו. לא שלי- לא החתן ולא שושביניו ולא האורחים שבעקבותיהם.

כשנדמה היה שנחיל המוזמנים, שהציף את הרחוב פסק, טסתי החוצה לתעד את הפלא בכחול- ורוד. טעיתי.  נהר האנשים החגיגי המשיך בשלו וחלף על פני, כשהוא חמוש כיפות סרוגות, פאות נוכריות וחיוך כחול. טאץ' רך על המקש, צילום וחזרה הביתה. ואז, או אז הבנתי את פשר החיוך הכחול והדרש של הביטוי: החפזון הוא מן החזון! דיוקני השתקף במראת הכניסה שבבית ו…אאוץ'! אני לבושה בבגדי ספורט צמודים מדי,  קריר לי ואני בלי"ח= בלי חזיה… 

זהו פוסט על טיפים חשובים לכותבים מתחילים וכבר בפתיחה מונח הדבר החשוב ביותר עבורי ככותבת: אותנטיות! לכתוב בכנות ומהבפנוכו של הבתוכו. ממליצה גם לכם להתחיל מיציקת יסודות של אמת בטקסט ועליהם לבנות את המבנה כולו. 

האם זה מונע מאיתנו מ"להמציא"? ממש לא.

רצוי ומומלץ לדמיין ולהפליג למחוזות רחוקים בטקסט, אבל שיהיה בו איזה גרעין של אמת מעולמכם הפנימי: אירוע, משאלה, זכרון, געגוע… כמו שאומרת אליס (אילת זורר היפה) בסדרה המשובחת לאבד את אליס

אילת זורר- לאבד את אליס
בנוסף על הטיפ הראשון מ'תקופת הבלי"ח'😀, קבצתי עבורכם חמישה נוספים, שבעיניי שווה לתת עליהם את הדעת ואת הלב. הם חשובים לכותבים בכלל, בטח למתחילים.
הראשון- תנאים של חיבה

"…אָף אֲנִי עַל עַצְמִי לְסַפֵּר רַק

וְצַר עוֹלָמִי וְזָקוּק לְמִלָּה

וּלְמִשְׁעֶנֶת רַכָּה, לְזָוִית מַתְאִימָה,

לְאוֹר מִן הַפְּנִים, לְיַחֲסִים עִם הַחוּץ,

לְאֵין סוֹף מֵהַיֵּשׁ, לְאֶחָד שֶׁיִּתְרַגֵּשׁ,

לְיוֹנֵק הַדְּבָשׁ עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי

וּשְׁוָא לָנוּעַ וְאַחֵר לָנוּחַ."

מילים אלה מסיימות שיר שכתבתי לפני שנתיים, והוא עוסק ביצירה, בהשראה ובתנאים לכתיבה עבורי.

איך יוצרים  תנאים של חיבה? ככה:  

זמן ומקום– חוות בודדים בנגב או טירה בטוסקנה (כשיתאפשר), בית קפה או על שפת הים, פארק ציבורי או גינה פרטית, בשש בבוקר או באחת אחר חצות… הבנתם! בחרו סביבה וזמן שעושים לכם את זה, שמאפשרים כתיבה טובה.

מחשב נישא- כי אפשר לקחת אותו לכל מקום ובמיוחד כי קל למחוק ולחזור, לשנות, להעביר ולהוסיף. רק לא לשכוח לגבות, לגבות, לגבות! והכי מומלץ גבוה בעננים. אם מחברת נוחה לכם יותר- לכו על זה! 

מושב נוח– התחלתם לכתוב ב 06:00 בבוקר ושתי דקות אחר-כך ניהיה 12:00? כסא נוח לגב !Must ולא לשכוח לקום אחת לארבעים דקות ולמתוח אברים. תודו לי אחר-כך.

מים-  אייבי נתן אמר את זה קודם. הניחו קנקן מים ליד הקפה, הדאייט ספרייט או הוויסקי. לכתוב בריכוז רב זה אומר לשכוח דברים חשובים אחרים ואני פה כדי להזכיר. שתו מים והרבה. 

תנאים של חיבה

השני- החיים עצמם הם השראה אחת גדולה.

מה צריך? פנקס בתיק או רשימות בנייד. האפשרות השניה פשוטה, זמינה ועבורי גם נוחה מאד.

החומרים הטובים ביותר נמצאים מתחת לפנס שמאיר את החיים. ממש כך! הפתקים בנייד שלי עמוסים במשפטים שאני קולטת בסרט בו אני צופה, בריח פריחה שמעורר זכרון, בכתובת גרפיטי מדליקה בדרך, בגעגוע שנולד בפקק תנועה, בהברקות שמגיעות לטוש במלקחת (כן, האקדמיה מאשרת לכתוב 'טוש' וגם 'דוש' וכן, זה קורה לא רק לארכימדס) או ב"סתם" מכונית חתונה שאינה קשורה לנוף.

אני רושמת הכל. הפתקים בנייד שלי עמוסים בכל טוב ותאמינו לי זה אוצר גדול! כי הם ממתינים לי כאבן שיש! לה הופכין.  אני יודעת שיום יבוא ואעשה בהם שימוש. זה אשכרה קורה לי ויקרה גם לכם.

ומה עם מכונית החתונה? בדיוק לשם כך צולמה וברור שנכנסה לסיפור קצר שכתבתי! גם הבלי"ח…

חיו חיי השראה

השלישי- כתבו בלשון נגישה

כשהתחלתי לכתוב שירה נהגתי לכתוב בשפה גבוהה, לעיתים מתחכמת ומשתלדת.

רן האיש'לי איננו מעולם הכתיבה, אבל הוא מהעולם שלי ולכן יוצא שהוא קורא פה ושם טקסטים שאני כותבת לפני פרסומם. בתחילת הדרך, כשעוד כתבתי רק גבוה, היה מתרחש ריטואל קבוע: רן היה קורא, מביט בי ומגיב ב"וואוו, נפלא אבל לא מובן…" לימים הבנתי- אם אני רוצה שהדברים שלי יהדהדו בלב הקורא, כדאי מאד שאדבר בגובה העיניים ושאהיה נגישה. ובכלל, מי כותב היום סונטות כמו שייקספיר או בלדות צ'רניחובסקיות?

כתבו פשוט, נקי, בהיר.

כתבו כמו שאתם הייתם רוצים לקרוא. 

השארו נאמנים לשפתכם ואל תנסו להכניס משפטים גבוהים אם הם לא בטבע שלכם. מצד שני אל תדרדרו את שפתכם נמוך מדי. היו אתם! זה מרגיש הכי נכון ועובר מצוין לקוראים. אולי לא תמיד יבינו למה התכוונן המשורר וזה בסדר! אבל תצליחו לגעת בקורא, וזה הרבה יותר מבסדר.

מחברת ועט בפוסט טיפים לכתיבה

הרביעי- שלטו בחומר

אין צורך להביא את הכל לטקסט ולמען האמת, מומלץ שלא. אין כמו לסיים ספר משובח או סרט מעולה עם חומר למחשבה וטעם של עוד. אבל כן יש צורך בשליטה מלאה שלכם, הכותבים, בחומר. כמו לפני מבחן: לדעת הכל, הכל! על הגיבורים, על היחסים בין הדמויות, לשלוט בתמה המרכזית, בקונפליקט, בתקופה בה הדברים מתרחשים ועוד.

אין מה להלחץ! זה באמת לא מלחיץ כמו שזה נשמע, רק מחייב עבודת תחקיר "קשורה לנושא", ברמה הזו שאם מעירים אתכם באמצע הלילה ושואלים אתכם היכן המפתחות של הצול…(לאאא רק לא זה!) או מה מוטי, הגיבור הראשי, נוהג לעשות כל יום ב 15:30, התשובה נשלפת מכם בלי להסס. במילים אחרות- חיו את הטקסט.

וברור שסייסטה טובה, היא התשובה…  

 

חותמות

החמישי- חדשו והשאירו חותם!

 …אָז מַה אִם זַךְ אָהַב קְצָת אַחֶרֶת

 ורָחֵל בְּמִלִּים שֶׁל כִּנֶּרֶת,

תִּכְתֵבִי פָּשׁוּט בְּמִלִּים נְקִיּוּת

תִּכְתֵבִי פָּשׁוּט.

הכל כבר נכתב ונכתב כבר הכל, אבל אף אחד לא כתב כמוכם וזה המקום להביא את הקול ואת החותם היחודיים שלכם. אל תנסו לכתוב כמו עמוס עוז, דליה רביקוביץ' או אתגר קרת. כתבו כמוכם, זה עובד הכי טוב!

שלוש השורות המנוקדות שכאן מסיימות שיר שכתבתי על אהבה, לבטח הנושא הנכתב ביותר בעולם השירה. אבל אפ'חד לא כתב אותן כמוני. זה החותם שלי שמחדש ומעניק ערך ואסתטיקה לקוראים אותי וזו הכוונה.   

מילים חברות סדנת הכתיבה של הילה מגל נמש

פוסט ההמשך- חלק ב'- לטיפים נוספים לכתיבה כבר בעבודה ובקרוב מאד יתפרסם.

בינתיים, אם הגעתם עד לכאן, כנראה שנושא הכתיבה מעיף לכם את הפרפרים בבטן, אז כתבו, כתבו, כתבו!

אם אתם מאלה שללא מסגרת דוחים את הכתיבה, מפחדים להעז ולא בטוחים, אתם מוזמנים מאד לסדנת הדגל שלי מילים חברות.

זו סדנה שמדברת נפש ומחברת בין כל חלקיה בכתיבה ואהבה. היא מאפשרת לכל מי שמשתוקק לכתוב- פשוט להתחיל לכתוב ולעבור אגב הכתיבה, תהליך התפתחות אישי.

איך זה קורה? כמו עם חברות טובות, כי המילים שנכתבות בסדנה הן: כנות, מחבקות, לא חוששות להביט לעומק העיניים ואוהבות ללא סייג. כאלה!

אז אם מדגדג לכם לבדוק יותר, אפשר לקרוא כאן ולהירשם לסדנה הבאה והכי פשוט לדבר איתי

ב 051-2009688

ואם מתחשק לכם לקבל ממני מיילים עם עדכונים, המלצות והגיגים, כאן למטה נרשמים לניוזלטר שלי- שלא תפספסו אף מילה.

שלכם,

הילה

הצטרפו כעת לניוזלטר שלי

הבשורה על פי בלי"ח

לוחית זיהוי מוסוות במכונית חתונה

לא בכל יום מזדמנת מכונית חתונתית לכפר שלי, למעשה לא בכלל עד לפני שבועיים. 

התרגשתי כשראיתי אותה מבעד לחלון, חונה סמוך לבֵּיתִי ומוזגת מתוכה איש צעיר בחליפה וארבעה חתיכים נוספים, בלי חנהל'ה אבל עם בגדי שבת זהים- החתן ושושביניו. לא שלי- לא החתן ולא שושביניו ולא האורחים שבעקבותיהם.

כשנדמה היה שנחיל המוזמנים, שהציף את הרחוב פסק, טסתי החוצה לתעד את הפלא בכחול- ורוד. טעיתי.  נהר האנשים החגיגי המשיך בשלו וחלף על פני, כשהוא חמוש כיפות סרוגות, פאות נוכריות וחיוך כחול. טאץ' רך על המקש, צילום וחזרה הביתה. ואז, או אז הבנתי את פשר החיוך הכחול והדרש של הביטוי: החפזון הוא מן החזון! דיוקני השתקף במראת הכניסה שבבית ו…אאוץ'! אני לבושה בבגדי ספורט צמודים מדי,  קריר לי ואני בלי"ח= בלי חזיה… 

זהו פוסט על טיפים חשובים לכותבים מתחילים וכבר בפתיחה מונח הדבר החשוב ביותר עבורי ככותבת: אותנטיות! לכתוב בכנות ומהבפנוכו של הבתוכו. ממליצה גם לכם להתחיל מיציקת יסודות של אמת בטקסט ועליהם לבנות את המבנה כולו. 

האם זה מונע מאיתנו מ"להמציא"? ממש לא.

רצוי ומומלץ לדמיין ולהפליג למחוזות רחוקים בטקסט, אבל שיהיה בו איזה גרעין של אמת מעולמכם הפנימי: אירוע, משאלה, זכרון, געגוע… כמו שאומרת אליס (אילת זורר היפה) בסדרה המשובחת לאבד את אליס

אילת זורר- לאבד את אליס
בנוסף על הטיפ הראשון מ'תקופת הבלי"ח'😀, קבצתי עבורכם חמישה נוספים, שבעיניי שווה לתת עליהם את הדעת ואת הלב. הם חשובים לכותבים בכלל, בטח למתחילים.
הראשון- תנאים של חיבה

"…אָף אֲנִי עַל עַצְמִי לְסַפֵּר רַק

וְצַר עוֹלָמִי וְזָקוּק לְמִלָּה

וּלְמִשְׁעֶנֶת רַכָּה, לְזָוִית מַתְאִימָה,

לְאוֹר מִן הַפְּנִים, לְיַחֲסִים עִם הַחוּץ,

לְאֵין סוֹף מֵהַיֵּשׁ, לְאֶחָד שֶׁיִּתְרַגֵּשׁ,

לְיוֹנֵק הַדְּבָשׁ עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי

וּשְׁוָא לָנוּעַ וְאַחֵר לָנוּחַ."

מילים אלה מסיימות שיר שכתבתי לפני שנתיים, והוא עוסק ביצירה, בהשראה ובתנאים לכתיבה עבורי.

איך יוצרים  תנאים של חיבה? ככה:  

זמן ומקום– חוות בודדים בנגב או טירה בטוסקנה (כשיתאפשר), בית קפה או על שפת הים, פארק ציבורי או גינה פרטית, בשש בבוקר או באחת אחר חצות… הבנתם! בחרו סביבה וזמן שעושים לכם את זה, שמאפשרים כתיבה טובה.

מחשב נישא- כי אפשר לקחת אותו לכל מקום ובמיוחד כי קל למחוק ולחזור, לשנות, להעביר ולהוסיף. רק לא לשכוח לגבות, לגבות, לגבות! והכי מומלץ גבוה בעננים. אם מחברת נוחה לכם יותר- לכו על זה! 

מושב נוח– התחלתם לכתוב ב 06:00 בבוקר ושתי דקות אחר-כך ניהיה 12:00? כסא נוח לגב !Must ולא לשכוח לקום אחת לארבעים דקות ולמתוח אברים. תודו לי אחר-כך.

מים-  אייבי נתן אמר את זה קודם. הניחו קנקן מים ליד הקפה, הדאייט ספרייט או הוויסקי. לכתוב בריכוז רב זה אומר לשכוח דברים חשובים אחרים ואני פה כדי להזכיר. שתו מים והרבה. 

תנאים של חיבה

השני- החיים עצמם הם השראה אחת גדולה.

מה צריך? פנקס בתיק או רשימות בנייד. האפשרות השניה פשוטה, זמינה ועבורי גם נוחה מאד.

החומרים הטובים ביותר נמצאים מתחת לפנס שמאיר את החיים. ממש כך! הפתקים בנייד שלי עמוסים במשפטים שאני קולטת בסרט בו אני צופה, בריח פריחה שמעורר זכרון, בכתובת גרפיטי מדליקה בדרך, בגעגוע שנולד בפקק תנועה, בהברקות שמגיעות לטוש במלקחת (כן, האקדמיה מאשרת לכתוב 'טוש' וגם 'דוש' וכן, זה קורה לא רק לארכימדס) או ב"סתם" מכונית חתונה שאינה קשורה לנוף.

אני רושמת הכל. הפתקים בנייד שלי עמוסים בכל טוב ותאמינו לי זה אוצר גדול! כי הם ממתינים לי כאבן שיש! לה הופכין.  אני יודעת שיום יבוא ואעשה בהם שימוש. זה אשכרה קורה לי ויקרה גם לכם.

ומה עם מכונית החתונה? בדיוק לשם כך צולמה וברור שנכנסה לסיפור קצר שכתבתי! גם הבלי"ח…

חיו חיי השראה

השלישי- כתבו בלשון נגישה

כשהתחלתי לכתוב שירה נהגתי לכתוב בשפה גבוהה, לעיתים מתחכמת ומשתלדת.

רן האיש'לי איננו מעולם הכתיבה, אבל הוא מהעולם שלי ולכן יוצא שהוא קורא פה ושם טקסטים שאני כותבת לפני פרסומם. בתחילת הדרך, כשעוד כתבתי רק גבוה, היה מתרחש ריטואל קבוע: רן היה קורא, מביט בי ומגיב ב"וואוו, נפלא אבל לא מובן…" לימים הבנתי- אם אני רוצה שהדברים שלי יהדהדו בלב הקורא, כדאי מאד שאדבר בגובה העיניים ושאהיה נגישה. ובכלל, מי כותב היום סונטות כמו שייקספיר או בלדות צ'רניחובסקיות?

כתבו פשוט, נקי, בהיר.

כתבו כמו שאתם הייתם רוצים לקרוא. 

השארו נאמנים לשפתכם ואל תנסו להכניס משפטים גבוהים אם הם לא בטבע שלכם. מצד שני אל תדרדרו את שפתכם נמוך מדי. היו אתם! זה מרגיש הכי נכון ועובר מצוין לקוראים. אולי לא תמיד יבינו למה התכוונן המשורר וזה בסדר! אבל תצליחו לגעת בקורא, וזה הרבה יותר מבסדר.

מחברת ועט בפוסט טיפים לכתיבה

הרביעי- שלטו בחומר

אין צורך להביא את הכל לטקסט ולמען האמת, מומלץ שלא. אין כמו לסיים ספר משובח או סרט מעולה עם חומר למחשבה וטעם של עוד. אבל כן יש צורך בשליטה מלאה שלכם, הכותבים, בחומר. כמו לפני מבחן: לדעת הכל, הכל! על הגיבורים, על היחסים בין הדמויות, לשלוט בתמה המרכזית, בקונפליקט, בתקופה בה הדברים מתרחשים ועוד.

אין מה להלחץ! זה באמת לא מלחיץ כמו שזה נשמע, רק מחייב עבודת תחקיר "קשורה לנושא", ברמה הזו שאם מעירים אתכם באמצע הלילה ושואלים אתכם היכן המפתחות של הצול…(לאאא רק לא זה!) או מה מוטי, הגיבור הראשי, נוהג לעשות כל יום ב 15:30, התשובה נשלפת מכם בלי להסס. במילים אחרות- חיו את הטקסט.

וברור שסייסטה טובה, היא התשובה…  

 

חותמות

החמישי- חדשו והשאירו חותם!

 …אָז מַה אִם זַךְ אָהַב קְצָת אַחֶרֶת

 ורָחֵל בְּמִלִּים שֶׁל כִּנֶּרֶת,

תִּכְתֵבִי פָּשׁוּט בְּמִלִּים נְקִיּוּת

תִּכְתֵבִי פָּשׁוּט.

הכל כבר נכתב ונכתב כבר הכל, אבל אף אחד לא כתב כמוכם וזה המקום להביא את הקול ואת החותם היחודיים שלכם. אל תנסו לכתוב כמו עמוס עוז, דליה רביקוביץ' או אתגר קרת. כתבו כמוכם, זה עובד הכי טוב!

שלוש השורות המנוקדות שכאן מסיימות שיר שכתבתי על אהבה, לבטח הנושא הנכתב ביותר בעולם השירה. אבל אפ'חד לא כתב אותן כמוני. זה החותם שלי שמחדש ומעניק ערך ואסתטיקה לקוראים אותי וזו הכוונה.   

מילים חברות סדנת הכתיבה של הילה מגל נמש

פוסט ההמשך- חלק ב'- לטיפים נוספים לכתיבה כבר בעבודה ובקרוב מאד יתפרסם.

בינתיים, אם הגעתם עד לכאן, כנראה שנושא הכתיבה מעיף לכם את הפרפרים בבטן, אז כתבו, כתבו, כתבו!

אם אתם מאלה שללא מסגרת דוחים את הכתיבה, מפחדים להעז ולא בטוחים, אתם מוזמנים מאד לסדנת הדגל שלי מילים חברות.

זו סדנה שמדברת נפש ומחברת בין כל חלקיה בכתיבה ואהבה. היא מאפשרת לכל מי שמשתוקק לכתוב- פשוט להתחיל לכתוב ולעבור אגב הכתיבה, תהליך התפתחות אישי.

איך זה קורה? כמו עם חברות טובות, כי המילים שנכתבות בסדנה הן: כנות, מחבקות, לא חוששות להביט לעומק העיניים ואוהבות ללא סייג. כאלה!

אז אם מדגדג לכם לבדוק יותר, אפשר לקרוא כאן ולהירשם לסדנה הבאה והכי פשוט לדבר איתי

ב 051-2009688

ואם מתחשק לכם לקבל ממני מיילים עם עדכונים, המלצות והגיגים, כאן למטה נרשמים לניוזלטר שלי- שלא תפספסו אף מילה.

שלכם,

הילה

4 תגובות

  1. זהבה גרציאני הגב

    הילה, גם לפוסט וגם לניוזלטר הכל כך עשירים , פשוטים ונוגעים – היה שווה שווה לחכות. תודה❤

    • הילה מגל נמש הגב

      עליך נכתב: "כן, הכל זהב, הכל זהב" ? כי עושר ונדיבות במחמאות הן לגמריי
      את. נדיבות היא סגולה מדהימה ושאני מאד מעריכה. תודה מקרב לב.

  2. zahava grasiani הגב

    הילה, תמיד קוראת בשקיקה ומחכה למילים שלך. תןדה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

שלא תפספס\י אף מילה

כי יש שפע של מילים
ויש את המילים שלי

מלא\י את פרטיך וכל העדכונים החמים שלי אצלך באימייל 
דילוג לתוכן