רק בסוף הסדנה שמתי לב ששמו של העסק הוא: סיפורים מתוקים.
אם חשבתי במהלך הסדנה שאראיין אותה, עכשיו הייתי בטוחה. גם סיפורים וגם מתוקים- שתי חולשות במגמת תפיחה, אז ברור שראיון. סיפורים אני אוהבת ומתוקים- וואי, וואי אני אוהבת לאפות ויותר מזה לאכול, אז…
נא להכיר: אורלי קרלין, כמה קטנה ככה מוכשרת. הסטודיו לאפיה שלה נמצא בקרית- אתא בסמטה צדדית, שכאשר נכנסים אליה מריחים ריחות אפייה שזולגים החוצה מהסטודיו הנעים והמאובזר היטב
הזדמנתי לשם במסגרת בוקר כייף במקום בו אני מתנדבת. והיה מוי כייף! וגם יאמי ומרחיב את הלב והדעת, כי אורלי היא השראה אחת גדולה.
סביב שולחן העבודה הגדול ביקשנו מאורלי שתספר לנו איך הגיעה לאפיה. ואף שלא היה זה חלק מהתוכנית היא ספרה בביישנות מתוקה, אבל בשטף כאילו חיכתה לרגע שמישהו יבקש. כשסיימה אמרה במבוכה "מעולם לא סיפרתי קודם לאף אחד את הסיפור שלי." ויש לה חתיכת סיפור. אותו סיפור שבחרה שלא לשתף באודישנים לתוכנית "בייקאוף", כי רצתה שיבחרו בה נקי ובלי כל המיץ העסיסי של תוכניות הריאלטי. אולי זו הסיבה ששבה כלעומת שבאה לקרית- אתא, להמשיך לאפות וללמד אפית מתוקים ומלוחים, מבוגרים וילדים בענווה, בתשוקה ובכשרון עצום.
סביב השאלה איך נולד שם העסק סיפורים מתוקים? מתפתחת שיחה כמו שאני אוהבת על מילים, משמעויות של שמות וכאלה. "השם נולד מתוך התלבטויות והתייעצויות עם מכרים וחברים. "היה לי חשוב", אומרת אורלי, "שהשם יהיה קצר, מזמין ושיגע באחרים. שאנשים ירצו לבוא לסדנאות."
אורלי, איננו שמה המקורי, אלא תרגום חופשי שלה משמה הרוסי- סווטלנה. והיא הרבה אור. גם בעיסוקה הקודם וארוך השנים כאחות, היתה אור שופע עבור הקשישים הרבים בהם טיפלה.
איך יום אחד מחליטה אישה לשנות את מסלול חייה?
"טוב אז… לא ביום אחד אלא בתהליך ארוך. ברוסיה, שהיתה אז ברה"מ למדתי הנדסת מכונות, לא בגלל שאהבתי את זה אלא כי זה היה המסלול. השאלה מה מענין אותי, לא היתה רלוונטית והאמת שלא בטוח שהייתי יודעת לענות עליה בגיל 17. אז סיימתי שש שנות לימוד בתחום הזה ויש לי תואר שני בהנדסת מכונות. כשהגעתי ארצה בלי לדעת מילה בעברית ועם מקצוע שהטכנולוגיות בארץ מפותחות בו פי כמה מאלו שאני למדתי בברה"מ, קרה מה שקרה לעולים רבים- אף אחד לא חיכה לי או רצה להעסיק אותי וכך מצאתי את עצמי עובדת בנקיון. במקביל התחלתי לטפל בקשישים, עבודה בה התגלו היכולות הטיפוליות שבי. לאחר מספר שנים בעבודתי בדיור מוגן עם אוכלוסיה מבוגרת, נשלחתי מטעם המקום בו עבדתי ללימודים. ואז עמדתי בפני בחירה, האם ללמוד קונדיטוריה כי כבר מאד אהבתי את זה ובישלתי ואפיתי הרבה לחברים ולמשפחה שהתלהבו מאד או ללמוד סיעוד.
האמת היא שלא באמת היתה בחירה. הלימודים היו מותנים בכך שאלמד סיעוד (אחיות), וכיוון שממילא עסקתי בכך, וכסף לא היה לי למימון לימודים כי הייתי אם חד- הורית לילדה ומפרנסת יחידה, למדתי אחיות. זו היתה החלטה ללכת אחרי הראש ולא אחר הלב ולהתקדם מעמדת מטפלת לאחות. רציתי להתפתח וללמוד כי ככה אני, לא דורכת במקום. זו היתה התקופה הקשה ביותר בחיי: לימודים, שתי עבודות, אימהות וזוגיות לא מוצלחת שדרדרה אותנו כלכלית עד לפת לחם."
"אחרי תקופה של שנה בה התמסרתי כל כולי לשיקום חשבון הבנק (כמובן שנפרדתי מבן הזוג ההוא), עם דימוי עצמי נמוך ונפש חלשה, החלטתי שאני מתחילה להאמין בעצמי. בתור התחלה התחלתי להתאמן בחדר כושר ושם הכרתי גבר מקסים שהתאמן שם באופן קבוע. לימים הוא הפך להיות בעלי ומאז השתנו חיי".
המשכתי לעבוד כאחות עוד שנים רבות, אבל במקביל אפיתי ולמדתי אפיה. בהתחלה בקורס בחיפה, אחר כך במספר קורסים בהרצליה."
יש לה לאורלי יד רכה ורגישה ולהביט בה יוצרת מרנגים עדינים זו חוויה מהפנטת. אני מהרהרת לעצמי בהקבלה שבין טיפול מסור באנשים לטיפול עדין במאפים ומחייכת אליה. היא מחייכת בחזרה ומסמיקה קלות כאילו לכדה את מחשבותיי.
כל התמונות שכאן הן מעשיי ידיה, והמאפים לא רק יפים, אלא גם טעימים משו' משו'. והחומרים, בהם אין פשרות, הם משובחים, זמינים ושווים לכל נפש ולכל כיס.
מתי ואיך הגעת לאפיה?
"האפייה נכנסה לחיי בגיל 30 בערך ומאז היא הפכה לחלום שלי. "האשמה" היא בשכנה שגרה מתחתי שכל יום אפתה מאפה מרוקאי כלשהו והיתה מביאה לנו לטעום."
יום אחד ביקשתי ממנה מתכון לעוגיות שאהבתי במיוחד ואלו היו העוגיות הראשונות שאפיתי. כל כך נהניתי מהתהליך שהמשכתי לאפות ולחלק למשפחה ולאנשים בעבודה. התגובות היו מדהימות, אנשים התפעלו וכך הפכתי למומחית בסביבה שלי. אז התחלתי למכור ככה ממש בקטנה. חיי הפכו להיות מלאי אפיה: נשמתי אפיה, חלמתי אפיה וחיכיתי כל יום לרגע שאסיים לעבוד ואחזור הביתה לאפות."
הסיפור של אורלי מרובה אתגרים, בכל פעם היא ניצבת בפני אתגר חדש ולא פשוט בחייה אבל היא לא רק אופה מדהימה, היא תותחית על, כי היא בחרה להפוך את החלום למטרה ואין דבר שעוצר אותה.
מאפיה ביתית לעסק? איך עושים את זה?
"בעצם בעלי הוא זה שדחף אותי להפוך את האפיה לעסק. הבית הפך להיות מאפיה קטנה כי התחלתי לרכוש כלים, אביזרים וחומרים ונוצר מצב שכבר לא היה מקום לכלום. עד שיום אחד בעלי הודיע לי שהגיע הזמן שהעסק ייצא מהבית ושהוא יעזור לי בכך. האמירה הזו היתה מתנה גדולה עבורי, כי בעלי בעצם האמין בי ודחף אותי קדימה. יחד עם זאת, עוד כחצי שנה התלבטתי האם לעזוב את העבודה כשכירה בעלת מוניטין מצוין והכנסה קבועה או לצאת להרפתקת האפיה שעתידה איננו ידוע. מה שעזר לי להחליט בסופו של דבר לפתוח בפרק העצמאי של חיי- היא התשוקה שלי. האפיה היתה הכל! היא ממש השתלטה לי על החיים."
"הדרך משכירה לעצמאית היתה ועדיין לא פשוטה, אבל היתה לי התמיכה והעזרה של בעלי. בלעדיה אין לי מושג לאן הייתי מגיעה, כי גם כאן היו קשיים של מקום והתפתחות וכסף וכל השאר. כשאני מחליטה, שום דבר לא עוצר אותי. כך בעצם הגעתי למקום הזה שבו אנחנו יושבות עכשיו."
"שיפצתי אותו והתחלתי לרכוש ציוד. בשנה הראשונה ישבתי בלי עבודה, אני וארבעה קירות. השיווק לא היה מספיק טוב ולא הגיעו אנשים, עד שהבנתי שמתבקש שינוי בחשיבה העסקית שלי. כיום יש לי אתר כשמו של העסק "סיפורים מתוקים", פה ושם ישנן סדנאות, עדיין לא מספיק, אבל אני מקווה ומאמינה שאתרחב. יש בהחלט עוד עבודה לפני".
מהן התובנות שלך היום ומה בעינייך יחשב כהצלחה?
"למדתי מספר דברים חשובים:
- שכדי שהעסק יצליח צריך להשקיע בו כל הזמן ולא רק בהקמה. אחת ההחלטות החשובות שלקחתי על עצמי היתה להחליף אנשי שיווק ולעבור לחברה אחרת. אני מקווה ששיתוף הפעולה בנינו יהיה מוצלח.
- בהתחלה העסקתי מישהי שהיתה גם שותפה חלקית, אבל העסק לא הצליח ולא הרווחנו ולכן נאלצנו להיפרד. כיום העסק רק שלי וברור לי שאני זקוקה לעזרה, ולו כדי להשאיר אותו באחריות מקצועית של מישהו אחר למשל, כדי שאוכל להמשיך להשתלם לעיתים בארץ ובחו"ל.
- אני כל כך אוהבת ללמד ויש לי הרבה מה להעביר לאחרים. אני רוצה שאנשים יבואו ללמוד ממני את כל הסודות של האפיה ולא רק לחוויה של סדנה חד פעמית."
אני מאמינה לה, להכל! מרגישים את התשוקה שלה בכל פינה בסטודיו והיא מתערבבת יחד עם הניחוח המטריף חושים של עוגת הגבינה שתופחת לה בתנור.
עכשיו תקשיבו, אם אתם בענין ללמוד משהו על שמרים, ללוש בצק, לאפות פוקצ'ות, לחגוג את החיים במאפים מתוקים או מלוחים וכאלה בחייאת, תרימו טלפון לאורלי. שווה לכם!
ועוד מילה על תשוקה. כי אם גם בכם בוערת התשוקה למשהו, כל "משהו" כלומר, ללכת עם הלב ולעשות מזה גם מקור הכנסה, אז כן, זה אפשרי! להפוך חלום למציאות. אורלי היא דוגמה נפלאה לכך. מסקרן אותך לדעת איך זה קורה? להפוך את התשוקה שלך למקור הכנסה? אשמח ממש להשיב על השאלות האלה וכל מה שנובע מהן כאן. וגם כך:
בתהליך אימוני של 10 מפגשים (בשלב הראשון) ניפגש בקליניקה הנעימה שלי, נמצא ביחד את הנוסחה המדויקת במיוחד לך כיצד לממש חלומות, להגשים מטרות ולעצב את חייך במידות המדויקות לך. תוך כדי תנועה ובצעדים מעשיים, התשוקה תלבש צורה של מציאות. באחריות! הצעד הראשון יכול להתחיל ממש כאן .
אומרים שהחיים הם מה שקורה עכשיו, אז למה לא לעצב אותם כפי שאנחנו רוצים לחיות אותם?
וזו אני, לא רק מדגמנת, גם אופה ואחר כך טועמת. יאמייי.
