בגיל 54 הייתי המפגרת של חוג המנדלה בו השתתפתי. לא משום שלא הבנתי את החומר, אלא משום שאחרי השלב הראשוני של שרטוט המנדלה המשכתי לעצב ולצבוע ל…א…ט. מאד לאט! ובזמן שאחרות סיימו מנדלה וחצי אני הייתי בשלבים ההתחלתיים של הראשונה. ומה אומר לכם, להיות מפגרת זה לפעמים משתלם, כי בסיום שלוש שעות החוג נהגתי לקחת את ה"סימפוניה הבלתי גמורה" שלי ולהמשיכה בבית. ומה אומר לכם 2, היה זה עונג צרוף שעזר לי בשעת משבר אישי ופתח בפני עולם יצירה נוסף: הכתיבה!
איך? ככה:
באחד הימים בעודי ממשיכה לצייר מנדלה בביתי, מצאתי את עצמי, ללא כל "אזהרה מוקדמת", רושמת בה משפטים בחרוזים. בני משפחתי התפעלו והתעניינו מאין העתקתי את השיר. צחקתי: "מה שיר? בואו… כולה מילים בחרוזים והוא… מכאן", הצבעתי על בטני וליבי.
כך התחלתי לכתוב. מאז המעיין נובע והמילים נכתבות ונכתבות כי אני פשוט… חייבת! ופשוט אוהבת. .
מעולם קודם לכן לא כתבתי! לא שירה, לא סיפורת ולא דברי עיון. נו טוב כתבתי ברכות למשפחה, לחברים ולמחנכות של ילדיי. אבל מאז המנדלה ההיא מאז נפתח בפני עולם. אני כותבת כל הזמן ועל הכל. שירים עם וללא חרוזים, סיפורים קצרים, מאמרים עיוניים, פוסטים בפייסבוק ובעצם מה שבא.
כותבת, כותבת אבל על מה?
החיים עצמם הם השראה אחת גדולה המצויה בפרטים הקטנים, שנרשמים בפתקים הקטנים עוד יותר בנייד שלי. ו"זה" קורה ככה פתאום, במהלך צפייה בסרט קולנוע, או בהמתנה לתור במרפאה, בישיבה בגינה עם כוס קפה, בהשראת נוף, בעקבות משפט שאני שומעת בתור בסופרמרקט, באמצע המקלחת (צדק ארכימדס!) או… הבנתם! כל דבר שמרעיד "משהו" בעמוקים של הנפש נרשם מיד ומניע אותי בהמשך לצלול אליו. מכאן יש מצב שיתפתח לכדי שיר, סיפור, פוסט בפייסבוק וגם כאן בבלוג שלי- מילה של הילה.
המילים הן בלון החמצן שלי, הטקסטים הם תשוקה גדולה וביחד הרמוניה כייפית של מימוש חלק מהיעוד שלי בחיים. מוזמנים לקרוא עוד מכל אלו כאן.
מאז שאני כותבת פורסמו אחדות מיצירותיי במספר כתבי עת: הליקון, בין סגול ובין תכלת, מוטיב ונקודה- פסיק. השתתפתי בסדנאות כתיבה בהנחיית: המשוררת והסופרת המופלאה איריס אליה כהן, העיתונאי והתסריטאי המשובח רן שריג, הזמרת והיוצרת הנהדרת דנה ברגר והמשוררת והסופרת שכל כך נוגעת בי, ענת לוין. בנוסף, אני מוזמנת מעת לעת לקרוא בערבים ספרותיים שונים מיצירותיי, ועוד היד נטויה זאת אומרת, כותבת.
אשמח לקרוא גם מילים משלך כאן , שנכיר ושאצרף אותך לקהילה שלי מילה של הילה.
