מילים עליי

IN THE END, WE WILL  ALL BECOME  STORIES     

מרגרט אטווד            

כמה מילים עלי

♣ באחת השאלות במבחן הבגרות ב־5 יחידות בספרות בחרתי לנתח את שירה הנפלא של זלדה 'הכרמל האי- נראה'. וכמו "שדרת האורנים היורדת לים", ירדתי לעומקי השיר ונהניתי. הו כמה שנהניתי לצלול בתשובה הארוכה והמנומקת שלי. שנים רבות אחר-כך, כשיום אחד התחלתי לכתוב (אפשר לקרוא כאן איך פתאום), חזרתי אל השיר הנפלא והתעכבתי על השאלה המופיעה בו: "האם תענוג השקיעה הוא מיסוד התמותה שבי?" מאז אני זורחת בכתיבות וכותבת בזריחות ובשקיעות ובמה שביניהן. 

♣ בבחינת הבגרות ההיא קיבלתי 97. לא יודעת מי מצא את שלוש הנקודות שהלכו לאיבוד, אבל זרחתי משמחה.  

♣  עם השנים צברתי תעודות ועיסוקים:

תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני בהנחיית קבוצות, תעודת תרפיה בתנועה ובמוזיקה ואימון להתפחות אישית. טיפלתי, אימנתי והנחתי קהלים מגוונים. בין השאר גם הורים רבּים למתבגרים רבים. אני מקווה שהצלחתי להעביר להם איך לא לעשות את הטעויות שעשיתי עם שלושת מתבגריי: כרמל, הגר וגיא המקסימים שהם שלי ושל רן האיש והחבר שלי זה שנים רבות.

♣ תכלס- לא כל כך הרבה טעויות (:

♣ כשהתחלתי לכתוב אמרה לי רותי הפסיכולוגית המקסימה: "הכתיבה רק חיכתה כבר לצאת. כאילו מישהו שחרר את הפקק מהבקבוק שלך." והיא צדקה.